הגלידה שלנו

גלידה היא לא דבר אחד. כמו צבעים, כמו שירים, כמו אנשים - יש לנו סוגים שונים של גלידה: למשל, "שוקולד עשיר" - יציבה ורצינית, ותיקה ומכובדת, ו"ערק אשכוליות" - צעירה, מרעננת ומפתיעה. או "מסקרפונה ותאנים", שאי אפשר ממש לדעת אם היא מכאן או ממקום אחר לגמרי , ו"וניל" - גלידה נוסטלגית שמזכירה לנו את הילדות. ויש עוד הרבה: "דובדבן" - גלידה שמסמלת את האביב, מגיעה ומייד עוזבת, וגלידה שאנחנו כל כך אוהבים עד שקראנו לה על שמנו, "קרם בוזה", וגלידה שמשגעת את כל החושים וקוראים לה בשם של קבוצת הכוכבים "קסיופאה", וגלידות ביישניות שיוצאות רק לעיתים רחוקות בלילה מאוחר, כשכמעט אף אחד לא רואה, כמו "סורבה יין אדום", וגלידות מוזרות שמתאימות לסיפור אחר, כמו למשל "סורבה וסאבי" עם תפוח עץ.  וכולן טריות ומיוצרות בעבודת יד.